לפני כמה ימים, בזמן שהתלבשתי, מיכאל עמד לידי והתאמן על לפתוח ולסגור את המגירות בארון שלי. אלו מגירות עם טריקה שקטה ולא היה לו קל לפתוח אותן כי יש קצת התנגדות. הוא הצליח והיה כל כך מבסוט, הייתי מאושרת שהוא הצליח. שנייה אחרי זה המחשבה שלי נדדה, נזכרתי בתקופה שהייתי בגיל ההתבגרות ובמשפט שהייתי שומעת מאמא שלי על בסיס קבוע – "ראיתי שהיית אצלי בארון".
ההבחנה שלה מאוד מדוייקת, הייתי אצלה בארון. אבל למה? או, אני שמחה ששאלת, כי שם היה הנרתיק עם המספריים לציפורניים וכדי לגזור ציפוניים הייתי צריכה לחפש אותו במגרה או במדף שמעליה. כל פעם הוא היה במקום אחר ולכן הייתי צריכה להזיז דברים כדי למצוא אותו וכך הייתי "משאירה אחריי עקבות" כמו שאמא שלי קראה לזה.
יכול להיות שהיא אפילו לא זוכרת את זה, אבל המשפט הקטן הזה הולך איתי עד היום לכל מקום. אז למה אני משתפת אתכן בזה? כי אני בטוחה שלכל אחת מכן יש איזה משפט כזה או אחר שהיא סוחבת איתה מהבית של ההורים. אני גם יודעת שבהרבה מאוד מקרים המשפטים הקטנים האלו ש"אספנו" מהבית, הם אלו שמעצבים את הבית שאנחנו גרות בו היום ואפילו נמצאים בשורש של ההתמודדות שלנו עם כל הנושא של הבלאגן בבית. אני יודעת שזה ככה אצלי. בעצם מאז שהייתי ילדה לא הפסקתי לחפש פתרונות אחסון ורעיונות עיצוב ולנסות להבין איך אפשר ליצור יותר מקום בבית, כל זה רק בשביל להימנע מלשמוע את המשפט הזה שוב. למעשה, כל הגישה שפיתחתי לארגון הבית מבוססת על המשפט הזה.
רק השבוע דיברתי עם לקוחה שסיפרה שמרוב שהחדר שלה היה מבולגן אבא שלה היה מתעצבן וזורק את כל החפצים שלה על הרצפה ואומר עכשיו תסדרי. איך לדעתך זה השפיע על הבית שהיא גרה בו עכשיו? האמת שיש לה בית מאוד יפה, והפזרת שם לא הייתה כזו חמורה, אבל היא הייתה בטוחה שהבלגן שם הוא בלתי נסבל רק כי הצמידו לה בתור ילדה את התווית של בלגניסטית. המשפטים האלה טעונים בהרבה היסטוריה משפחתית, רגשות, ציפיות ואכזבות. הם משפיעים על הבית שלנו עד היום ואם לא נשים לב, הם גם יעברו לילדים שלנו.
אם גם לך יש משפט (או משפטים) שמלווה אותך קודם כל חשוב לי שתדעי שאת לא לבד. הדבר השני שחשוב שתדעי הוא שהפתרון לנושא הזה הוא דווקא ממש פרקטי. זה קודם כל מתחיל בלקבל החלטה שבבית שלך זה יהיה אחרת. אחר כך צריך להסתכל על ההרגלים של בני הבית – מי משתמש באיזה חפצים ואיפה ואז פשוט לשים את החפצים במקום שבו משתמשים בהם.
שינוי פשוט במיקום של חפצים בבית יכול למנוע המון סיטואציות מעיקות ועוגמת נפש לכל הצדדים. קחי לדוגמה את הנרתיק של המספריים שהיה בארון של אמא שלי. את אותו הנרתיק בדיוק היה אפשר להניח במקום אחר שיהיה נגיש לכל בני הבית כמו באמבטיה או שאפשר היה לקנות עוד זוגות מספריים שיהיו לשימוש של שאר בני הבית. אגב, אצלנו בבית הנרתיק של המספריים נמצא בשולחן בסלון ככה שאפילו לא צריך ללכת להביא אותו כשיושבים לראות טלוויזיה ורוצים לגזור ציפוניים.
אז מה המשפט שאת סוחבת איתך? את מוזמנת לשתף ולכתוב לי.
