אם תשאלו אותי, הדבר שהשנה החולפת הציפה בצורה מאוד חזקה, זה את מלחמת התודעה שמתקיימת מסביבנו כל הזמן. המגיפה, החיסונים, הבחירות בארה״ב רק הגבירו את הקולות השונים שקיימים בעולם שלנו, כל צד מתעקש שהוא צודק והשני טועה. לא ניכנס לשאלה מה נכון, הפוסט הזה לא נכתב כדי לעסוק באקטואליה. הוא נכתב כי אנחנו נמצאות במלחמת תודעה גם על הבית. גם בהקשר הזה אנחנו מוצפות במידע סותר שמשפיע על האופן שבו אנחנו תופסות את הבית שלנו, את ההתנהלות שלנו בבית ואת עצמנו.
הרשתות החברתיות, הסרטים, תוכניות הטלויזיה, הספרים וכל שאר אמצעי התקשורת מוכרים לנו כבר עשרות שנים אידיאל מאוד מסויים לגבי הבית שלנו. מראים לנו איך בית צריך להרגיש, להיראות ולהתנהל. אומרים לנו שצריך לסדר את הבית, שצריך לזרוק, שצריך לבלות את כל היום בתיזוזים סביבו, שצריך הרבה כסף בשביל שיהיה לנו את הבית שאנחנו באמת רוצות. אבל… מי אמר שזה באמת נכון? אם תשאלי אותי, כל המסרים האלו יוצרים לנו עיוות במציאות בתפיסה שלנו את הבית שלנו, את עצמנו ואת המשפחה שלנו ממלאים אותנו באשמה, בושה וחוסר אונים.
כשהתחלתי את הבלוג, לקחתי על עצמי את המטרה להראות, למי שמעוניינת, שיש דרך אחרת להתנהל בבית. שאפשר להתאים את הבית אלינו במקום להתאים את עצמנו לבית. שאת לא חייבת לתזז כל היום סביב הבית ובעיקר שאת לא צריכה להרגיש אשמה כשיש בלגן בבית. דייקתי וזיקקתי את הכלים שמאפשרים לעשות שינוי בבית וכבר כמה שנים שאני מלמדת אותם. זה כל פעם מרגש אותי מחדש כשאני שומעת מלקוחות שהגישה שלי משנה להן את התפיסה לגבי הבית, מעצימה אותן, מחזקת את האמונה שלהן בעצמן שהן מסוגלות להתמודד עם הבית ומאפשר להן להחליף את האשמה בשמחה ובתחושת רוגע וסיפוק עצום.
אבל כמו בכל מלחמת תודעה, גם כאן גיליתי שיש מתנגדות נחרצות. אחת לכמה זמן אני מקבל תגובות שמה שאני מלמדת הוא לא נכון. שבשביל בית מסודר, חייבים לזרוק. שאין כזה דבר בית שלא צריך לסדר, שיש לנו יותר מדי חפצים ולכן הפיתרון היחידי הוא להיות מינימליסטיות. באחת הסדנאות שהעברתי (כשעוד היו סדנאות פרונטליות בעולם) הגיעה אמא יחד עם הבת שלה בשביל שאלמד את הבת להיות יותר מסודרת. בואי נגיד שהיא מאוד כעסה עליי כשהסברתי על פזרת, ארגון, ועל כך שבלאגן זה לא באמת הבעיה ושמותר להיות בלגניסטיות כל עוד הבית מותאם להרגלים שלנו. אפילו זכיתי לקבל ממנה מייל זועם אחרי הסדנה.
ברור שלא כולן פתוחות לשינוי ויש כאלה שגם במודע יעדיפו לא להשתנות וזה בסדר. אבל יש המון נשים שסובלות ממלחמת התודעה הזאת על בסיס יומיומי. הן מרגישות שמשהו במה שלימדו אותנו לא נכון ולא עובד והן צמאות לשינוי שיאפשר להן לחיות בבית שעובד בשבילן, שכיף להן, רגוע ולא דורש מהן המון זמן. הן משוועות לגלות איך לא צריך לזרוק חפצים כדי שהבית יהיה מסודר ולא צריך הרבה כסף כדי לגור בבית שהן באמת אוהבת.
בעייני זאת באמת מלחמה, לימדו אותנו לחשוב שמלחמה זה רובים ומסוקים והפצצות אבל מלחמה יכולה להתקיים גם ברמה תודעתית וגם כאן יש כאן נפגעות ונפגעים. כל מי שמרגישה שהבית שלה לא בסדר כי הוא לא מציית לאידיאלים החיצוניים שקבעו לנו, כל מי שנגררת למריבות עם הילדים על סידור הבית פשוט כי אין לה את הכלים לייצר בית שלא צריך לסדר, כל מי שמסדרת כל היום במקום לקחת זמן חופשי לעצמה, כל מי שמרגישה מתחים בזוגיות כי אין מספיק מקום לכולם בבית, כל אלו ועוד הן הנפגעות של מלחמת התודעה השקרית על הבית שלנו. העניין הוא, שזה בידיים שלנו! אנחנו יכולות להיות הקול השפוי והמרגיע בתוך מלחמת התודעה הזו. אם את עוקבת אחרי ומתחברת לתכנים שלי אני מזמינה אותך לשתף את הפוסט הזה או לכתוב פוסט משלך. זה הזמן שישמעו אותנו.
ותמיד תזכרי ש״זה שהבית שלך לא ב-סדר לא אומר שאת לא בסדר״.
תמונת נושא: unaplash
b
מדהים!! ממש נכון מעורר השראה!
שלפעמים התמונות הללו של בתים “מושלמים” מעוררות את הייאוש אצלי פנימה
ושהן לא משקפות את הבתים האמיתיים ומציבות רף גבוה שלא ניתן לעמוד בו כשהבית “חי” ושוקק חי/ נע /חפצים זזים ממקום למקום , ואינו בגדר “בית מרקחת”
תודה על התובנות המועילות!
תודה יקרה ❤️
שירי, הגישה שלך כל כך נכונה, ואני אפילו לא הבנתי עד כמה! הבית שלנו תמיד עמוס. גם כשהוא מסודר, הוא עמוס עמוס ואני ובעלי סובלים מזה נורא. התחלתי בבית תהליך של סידור, ואז בהרצאה שלך בזום לפני כשבועיים פשוט השלמת לי את החלק החסר בפאזל של סידור הבית, עם ה״פזרת״ שלך! מיד שיתפתי את בעלי והוא גם התחבר לעניין. מאותו יום (טוב, מיום אחרי..) נשבעת, הבית מ ס ו ד ר. אני ובעלי מסתובבים בבית ומתלהבים כל ערב מחדש. כבר שתי שבתות ברצף שאירחנו בבית והכל בקלילות, ובסוף השבת, תוך רבע שעה הבית מתוקתק כולל שואב. אז תודה לך! על הידע והאבחנות שלך, שתדעי שהם חוללו אצלנו שינוי מדהים.
ואוווו!! איזה מרגש!! 🥰🥰🥰🥰
תודה על השיתוף ❤️