לפני כמה זמן, לקוחה שלחה לי קטע סטנד אפ שעוסק בעובדה שהמקום של הגבר בבית הוא רק מגירה אחת מלאה בשטויות ודברים שלא צריך בכלל. האמת היא שזה לא כל כך הצחיק אותי, אולי בעיקר בגלל שמהניסיון שלי זה אחת הבעיות הקשות בבתים בימינו וכולם בבית סובלים מהתוצאות שלה…
אם נדמיין לרגע שהבית שלנו הוא מעגל, בגישה המסורתית אפשר לצייר את הילדים במרכז. הרבה פעמים אפשר לשמוע שהילדים הם הכי חשובים. הם ממלאים את המעגל וכולם צריכים לדאוג לכל צרכיהם לפני הכל. מוקדש להם הכי הרבה מקום בבית, עשרות סוגי משחקים, ספרים, כלי תחבורה ועוד הרבה חפצים שונים שניתן למצוא אותם מפוזרים בחדר ילדים בחדר משחקים בסלון, בפינת אוכל ובעצם בכל מקום בבית. בואי לא נשכח גם בגדים, תיקים, נעליים. הכל מהכל והרבה. מעבר לזה שיש להם המון חפצים, אוטומטית כל תשומת הלב הולכת אליהם.
האמא בבית היא למעשה המעגל עצמו. היא המכילה והדואגת. היא הבית וכל מה שקשור לבית זה היא. אם הבית מסודר או מבולגן זה משליך עליה. כל החדרים תחת אחריותה: חדר השינה, הסלון, חדרי ילדים, המטבח וחדר הכביסה. כלומר כלי המטבח ואפילו חומרי ניקוי זה שלה.
אז אם זה המצב, מהו המקום של הגבר בבית?
אז לפי הגישה המקובלת, למעשה לגבר אין בכלל מקום בתוך המעגל הזה. הוא בהגדרה אמור ללכת להביא את הכסף, הוא בכלל לא נמצא בבית. הוא יוצא בבוקר למשרד וחוזר בערב. יש לו אולי מקום קבוע בספה ומגירה כזו כמו שמתוארת פה בוידאו שבה הוא שומר דברים לא רלוונטיים. בהרבה בתים שהגעתי אליהם לגבר מוקצה מעט מאוד מקום והאישה עוד מתמרמרת עליו שהמעט שיש לו לא מסודר. בהרבה מקרים יש לה יותר בגדים, יותר נעליים יותר תיקים והיא נוגסת גם בצד שלו של האחסון. במקרים חמורים במיוחד אפילו הוא ישן צמוד לקיר כדי שיהיה לה יותר ספייס.
הנה הבעיה. מגירה, כורסת טלויזיה ומקום להניח את הלפטופ זה לא מספיק. דייר שיש לו כל כך מעט מקום בבית הוא על תקן אורח. ובהתאמה הרבה גברים לא לוקחים חלק בעבודות הבית ואנחנו צריכות לעשות הכל. אז הוא איכשהו צריך לסמן את הטריטוריה בדרכים אחרות כמו לפזר דברים כל מיני מקומות או לא לסדר את הפינות הבודדות שמוקצות לו. בעיניי כל הדברים הלא רלוונטים שהוא שומר במגרה הם סופר רלוונטיים אם הוא בחר לשמור אותם, מגיע להם מקום של כבוד ולא של לעג. מעבר לזה שבעיניי מגיע לו חלל משלו. נכון שבמציאות הדיור של ימינו זה לא תמיד אפשרי, אבל לפחות שתהיה לו שידת מגרות ולא מגירה אחת. מה הבעיה בלשמור תפריטים? או כסף ישן? ואפילו טלפונים ישנים? אם היה לו יותר מקום בבית אולי הוא לא היה צריך להאחז בגרוטאות האלה והיה יכול לבטא את עצמו בדברים שבאמת מעניינים אותו. המינימום זה פינת עבודה, מקום כלשהו שמוקדש לתחביבים שלו, מקום ייעודי נוח ומאורגן לכלי העבודה שלו.
ברור שיש בתים שבהם זה הפוך ובהם לגבר יש יותר מקום מלאישה. כל חלוקה לא ״הוגנת״ לצד כזה או אחר בסופו של דבר מובילה למרמור וויכוחים. תהליך ריפוי הבית מפזרת הוא הרבה מעבר לפתרונות אחסון, לקיפול הנכון ולמיון ניירת. הוא מבוסס על יצירת מקום לכולם, על כבוד לחפצים של כל בני הבית וחלוקת מקום שעונה לצרכים של כולם.
ולכן אפילו שנדירים המקרים שבהם שני בני הזוג נמצאים בתהליך גם כשהאישה נמצאת בתהליך הבעל מרגיש את השינוי מיד פתאום הוא מגלה שהוא קיבל צד בארון אמבטיה, צד בארון בגדים, מקום מרוכז לכלי עבודה שעד לאותו הרגע היו מעורבבים עם חומרים הניקוי ומתוך המקום הזה הוא הופך להיות שותף פעיל הוא מעלה רעיונות חדשים לפתרונות אחסון, הוא מתחיל לשים לב לדברים שהפריעו לו בבית והוא אף פעם לא עצר לחשוב עליהם ודרך זה נוצר שינוי מאוד גדול בבית ועולה תחושה של שייכות ונפסקות המריבות ואפשר להתרכז בלהנות מהבית ומהחיים…
צודקת ביותר וכתבת מאד יפה